מיתרים לוחשים ואלמנטרים
אנחנו מיתרים רועדים. קבועים וסופיים. יש לנו התחלה ויש לנו סוף. מתנדנדים ללא הרף. כל אחד פורט על השני, רוטט בצורה קצת שונה, משחרר צליל קצת אחר, משמר את עצמו באופן מיוחד. אנחנו תיאוריה לא מוכחת של רצון חופשי ובחירה שידועה מראש. אנחנו קיבעון לא ברור של מציאות ממשית. אני מתנשם בקלות, סוחט ההדק. רק כדי לראות. רק כדי לראות, רק כדי לראות מקצה לקצה. אנחנו גחלים לוחשות. כי איך אפשר בלי החום הזה, בלי הנגיעות הקטנות בבטן, בלי שתי הנשיקות על כתף ימין. פתאום נזכרתי איך התעוררנו בבוקר והוילונות…