אם יש משהו ששמתי לב אליו בזמן האחרון זה שלמרות כל השפע שהאינטרנט מציע אין בו מילון עברי-עברי ראוי. זה די מצחיק למען האמת, יש את מורפיקס, את המתרגם של גוגל, אין בעיות למצוא מילון גרמני-אנגלי, אבל עברי-עברי? גורנישט. הפיתרון היחידי שעולה לי כרגע בראש הוא בבילון, אבל זה ממש לא זה. זה די חסר למען האמת, העובדה שאין מקום לפנות אליו אם אני רוצה לדעת את המשמעות המדויקת של המילה, את המקור שלה, את הביטויים שקשורים אליה. זה מפריע לי בעיקר כשאני כותב כי לפעמים אני צריך את הפורמאליות…
ביטויים שאני אוהב: בפנים צרובי חמה והוא פשט את זרועותיו לרווחה בטן עגלגלה היא שלחה אצבעות ארוכות זמן משופשף בכוונה לא חתמתי אותם בנקודה כי הם לא משפטים אלא רעיונות ורעיונות אף פעם לא מוגבלים והם תמיד זורמים ותמיד מתנגנים ותמיד מתמשכים ואין להם קצה והם לא מכירים את המעצור הלשוני והם תמיד מבטאים כל כך הרבה מעבר להברות הספורות שמכילות אותם והם נמתחים כמו מסטיק ורוד ואני מרגיש אותם כל כך חזק ואת התחושה שהם נותנים לי כמו כניעה לא מוסברת להלך רוח כמו הוויה שבה אני מקבל את…
אני לא יכול שלא למדוד את עצמי ביחס למה שהייתי פעם. באופן מפתיע, אני גם לא זוכר מעצמי הרבה, לא יודע להגיד איך הייתי ומה עשיתי. במקום זה יש לי בראש תמונות קטנות של קיום, אני זוכר את עצמי נוכח במצב מסוים, מצלם את עצמי, לא את האירוע כולו, רק תמונה קפואה, אני עם ידיים מושטות או עם אצבעות עסוקות בסיגריה והיא עומדת לבושה בחולצה לבנה שהייתה פעם שלי או שוכבת במיטה ומכוסה בשמיכת קיץ דקה. אבל התמונה הקפואה הזו טומנת בחובה הרבה מאוד, אני יכול להרגיש עכשיו את מה…
אנחנו מיתרים רועדים. קבועים וסופיים. יש לנו התחלה ויש לנו סוף. מתנדנדים ללא הרף. כל אחד פורט על השני, רוטט בצורה קצת שונה, משחרר צליל קצת אחר, משמר את עצמו באופן מיוחד. אנחנו תיאוריה לא מוכחת של רצון חופשי ובחירה שידועה מראש. אנחנו קיבעון לא ברור של מציאות ממשית. אני מתנשם בקלות, סוחט ההדק. רק כדי לראות. רק כדי לראות, רק כדי לראות מקצה לקצה. אנחנו גחלים לוחשות. כי איך אפשר בלי החום הזה, בלי הנגיעות הקטנות בבטן, בלי שתי הנשיקות על כתף ימין. פתאום נזכרתי איך התעוררנו בבוקר והוילונות…
אנחנו לא בורגנים. זה נכון, הרבה זמן חשבתי שזה מה שאנחנו, בורגנים, אבל אנחנו לא. בכלל, מה זאת "בורגנות"? לפוקו יש ספר – 'תולדות השגעון בעידן התבונה' – אני לא חובב גדול של פוקו אבל הוא עושה שם בחינה מעניינת, הוא מראה איך תפישת השיגעון השתנתה במהלך השנים. איך פעם המשוגע נתפש כעילוי ואילו עכשיו הוא מוקצה. המשמעות של השינוי הזה מעניינת והיא ממחישה יפה את הטענה הלשונית של דה-סוסייר. היא מראה כי המילה מורכבת משני חלקים – המסמן, שזה הצליל של המילה, והמסומן, שזו המשמעות של המילה, הרעיון שעומד…
אני חייב לעצמי התייחסות לתגובה של רון על מה שכתבתי על אולמרט בפוסט הלפני אחרון. הנה עובדה – משנת 2000 1996 כל ראש ממשלה שהיה בתפקיד היה תחת חקירה פלילית כזו או אחרת. מדובר בשתים עשרה שנים, ואם באמת יהיו בחירות בחצי השנה הקרובה (ויהיו בחירות, זה ברור) אז למועמד שיבחר לראשות הממשלה יש רקע של חקירות פליליות (אני מדבר על ביבי, לבני לא תיקח ומפלגת העבודה לא פונקציה). ראש הממשלה החדש יכהן לפחות שנה וחצי, מה שאומר שבמשך ארבע עשרה שנים לא כיהן בתפקיד ראש הממשלה אדם שחף מחקירות פליליות. ארבע עשרה שנים….
חברי היקר רון אוהב להעמיד את הדברים על דיוקם ובכלל גם אותי. אור לכך ובהתאם לזאת הוא שלח לי שתי הערות חשובות ונכונות שמתייחסות לפוסט הקודם. אני מרגיש שחשוב יהיה להתייחס להן משום שהתייחסות זו תוביל להעמקת הנקודות שכתבתי. שבוע הספר. בפוסט הקודם אמרתי: "למה לא להקים ירידים מאורגנים בכרמיאל, עכו, טבריה, נתיבות ואופקים אלא להסתפק בתל אביב, כפר סבא, נתניה, הרצליה וראשון לציון?" אז הנה, רון שלח לי את הקישור הזה שמציג את רשימת היישובים הנוספים בהם מתקיים שבוע הספר. אומנם כרמיאל, עכו, טבריה ואופקים לא מופיעות בה (נתיבות…
אולמרט. איך אפשר לקחת כסף במעטפות ולחשוב שלעולם לא תתפס? לתת לאחרים לגהץ את האשראי שלהם על חשבונך ולחשוב שזה בסדר? מעבר לטמטום שבדבר יש בזה משהו מאוד מרגיז כי המשמעות של המעשים הללו ברורה – זה להניח שהציבור מטומטם ולא שווה יושר מינימלי. אותי זה מעליב. כשבבית ראש הממשלה יושב אדם עם עיניים זחוחות שנותן לחבר שלו להחביא עבורו דולרים בכספת – אותי זה מעליב כי חושבים שאני מטומטם. כשביום שבו עולה החשד שאורי מסר החביא בשביל ראש הממשלה דולרים בכספת פתאום נשמעות ידיעות על משא ומתן עם סוריה…
אי אפשר לדבר על לאקאן מבלי להזכיר את פרדינן דה-סוסיר (Ferdinand de-Saussure). דה-סוסיר היה בלשן שוויצרי שפעל בפריז וטען כי מילים מסמלות רעיונות ולא מושגים קונקרטיים. לדידו, המילים הן למעשה "סימנים לשוניים" לרעיונות שונים ולאובייקטים שונים, וה"סימן" מורכב משני חלקים שיוצרים אותו –ה"מסמן" (Signifier) שהוא צליל כלשהו או הדמיה, וה"מסומן" (Signified) שהוא התפישה לגבי האובייקט. כך שהמילה "שולחן" הינה גם צליל המילה עצמה וגם המשמעות שהאדם נותן לה ברגע שהוא שומע אותה. נקודת הפתיחה של לאקאן היא אימוץ הסימן של סוסייר. לאקאן בוחן את הסימן ביחס לשאר הסימנים, ומראה כי…
זקנה. בסוף לא נשאר מאיתנו הרבה. זה לא חדש, אבל בכל פעם שאני מכיר בעובדה הזו אני מקבל צמרמורת. אין הרבה אופציות, זה נגמר ביום שישי על שולחן העץ במטבח, מפה מפוליאסטר, ספל תה ללא סוכר, גבינה לבנה ויד מגוידת שמזיקה בכדור. פה זה נגמר. ים. אתמול הלכתי לים. גם היום הלכתי לים. יש משהו מרוקן בישות הכחולה שחובקת אותי מכל מצד. אני יכול להרגיש את ברכת השלום שהיא שולחת לי, את ליטופיה על שערי, את קצפההלבן שאופף אותי. כשאני יוצא ממנו אני מתיישב על החול, מרגיש את גרגיריו, מסתכל…