מחשבות על המצב
אם יש משהו ששמתי לב אליו בזמן האחרון זה שלמרות כל השפע שהאינטרנט מציע אין בו מילון עברי-עברי ראוי. זה די מצחיק למען האמת, יש את מורפיקס, את המתרגם של גוגל, אין בעיות למצוא מילון גרמני-אנגלי, אבל עברי-עברי? גורנישט. הפיתרון היחידי שעולה לי כרגע בראש הוא בבילון, אבל זה ממש לא זה. זה די חסר למען האמת, העובדה שאין מקום לפנות אליו אם אני רוצה לדעת את המשמעות המדויקת של המילה, את המקור שלה, את הביטויים שקשורים אליה. זה מפריע לי בעיקר כשאני כותב כי לפעמים אני צריך את הפורמאליות הזו שתתן לי ביטחון במילה שבה אני רוצה להשתמש, וכשאין אותה בנמצא אז מעדיף שלא להשתמש בה בכלל כדי לא לטעות ואז אני מנסה לחפש מילה אחרת. ככה יוצא שיש מקרים שבהם אני צריך לשנות את כל המשפט על מנת להיות ודאי בו, לדעת שהוא נכון.
בסופו של דבר הפיתרון שלי היה פשוט, קניתי מילון אבן-שושן, שישה כרכים אדומים.
המחשבה הזו על המילים והמילון העלתה בי מחשבה נוספת שאני גורר זמן רב. התחלתי לקרוא קצת היידגר לא מזמן, אז כן, לא פשוט לקרוא אותו, יש לו נטייה להתקשקש במין פומפוזיות לא מוסברת והוא מזכיר קצת את לאקאן בקטע הזה, הבחורצ'יק הזה שובר את השיניים, אין פה אפס, אבל בסוף כל פרק או מאמר אני מרגיש כאילו כבשתי את האוורסט. בכל מקרה, יש איזה קטע שהיידיגר עושה הפרדה בין זהות כ-Identity לבין זהות כ-Sameness והאתגר הוא להעביר את זה לעברית. הנה ביטוי קצר להמחשה: The Sameness of the identity. מה עושים איתו?
להיידגר יש ביטוי אחר, Dasein שמתאר מצב של ישות מבחינת כל מה שישנו, כל מה שנמצא במצב של יש. הקטע הוא שבעברית ל'ישות' יש גם משמעות נוספת – ישות במובן של קיום, באנגלית זה היה נכתב כך – Entity. אז איך אפשר לתרגם משפט מבלבל כזה (למשל): The entity in the mode of dasein? הבעיה הזו נפתרה באופן מצחיק: הישות במצב של ישות. זאת אומרת שישות בכוונה של Dasein קיבלה מצב של כתב מודגש. זה היה הפיתרון שאימצתי גם לגבי סוגיית הזהות, את המשפט באנגלית שכתבתי בפסקה הקודמת תרגמתי כך: הזהות של הזהות. כל מה שהייתי צריך לעשות זה להעביר אותו לבולד.
ctrl+b
זה הכל.
מה הפואנטה?
אין פואנטה.
רק שהנה, מסתבר שאין הכל באינטרנט. אז יש גוגל והרחבות לפיירפוקס ו-ויקיפדיה ופודקאסטים ישר לאייפוד אבל בסופו של דבר זה כלום. יש את כל האפשרויות האלו שהאינטרנט מציע אבל אני לא יכול שלא להרגיש שהוא נותן מין תחושה של זילות במידע, כי אם יש כל כך הרבה מהמידע והידע הזה אז הוא בהכרח מפחית מערכו העצמי. לי זה טוב לדעת שעדיין צריך לחשוב קצת, שלא מאכילים אותי בכפית. יש דיבורים על eLearning ו-mLearning אבל אני לא יודע עד כמה זה טוב. אני לא יודע עד כמה טוב להפוך את כל הידע לזמין כי אולי דווקא צריך לעשות את ההפך, לגרום לו להיות קשה להשגה על מנת שיהיה אפשר להעריך את ערכו. אני לא רוצה שהכל יהיה בהישג ידי המיידי, אני רוצה לעבוד בשביל זה, לפתח משמעת, לרכוש יכולת חיפוש ואיתור, להיות רפלקטיבי ואני באמת שלא יודע עד כמה אפשר לגבש את התכונות האלו באמצעות האינטרנט.
הנה,
זה מה שיוצא כשמביאים את העבודה הביתה.
אתה הוא רק אחד ומיוחד. אבל מיני רבים. שלהם יש דרכים אחרות לחשוב, וצורות אישיות ללמוד ובשבילם האינטרנט וכל המילים האלה שכתבת כן עוזרות
אז רגע, להפוך את הידע לפחות נגיש כדי להעריך את ערכו?
http://www.yeho.co.il/?p=49
אגב, Dasein היא מילה בגרמנית. אני מניח שאתה קורא את היידגר בתרגום לאנגלית, ואם המתרגם לאנגלית בחר להשאיר את המילה הזו בגרמנית – כי אין מילה אנגלית שתוכל להחליף אותה – למה אתה מרגיש צורך לעשות אחרת בתרגום לעברית?
והחוסר של מילון עברי-עברי בהחלט תמוה. יש את הויקימילון – http://he.wiktionary.org – אבל זה לא ממש זה.
זה לא אותו דבר.
ספרים בפריפריה זה עניין כלכלי. הנגישות היא נגישות כספית. את העובדה שלאנשים בפריפריה לא תמיד יש כסף לקנות ספרים אפשר לפתור בעזרת ספריה (למשל). להוצאות האור גם ככה יש אלפי ספרים סוג ב' או עודפים שאין להן למה לעשות איתן. אפשר לתרום לספריה בפריפריה. יש פה הנגשת ידע לאור מוגבלויות כספיות.
אינטרנט זה סיפור אחר, הוא מזריק למשתמש את המידע באינפוזיה. מה עשינו בזה? פיצצנו את המשתמש במידע מבלי שהוא יוכל להוקיר אותו. יש פה בעייתיות, אי אפשר להתחמק מזה.
הבעיה עם היידגר הוא שאומנם הקריאה מתבצעת באנגלית אבל ההבנה נעשית בעברית. רוצה או לא רוצה אני מתרגם את ה-Dasein, זה תהליך בלתי נמנע שמתרחש גם אם אני לא מתרגם פיזית את הטקסט לעברית, ככה שזה לא באמת משנה. ככה או ככה התרגום מתרחש.
יש את רב מילים, האתר הכי שווה ברשת…עשה מנוי ומובטחות לך שעות של עינוגים
עכשיו את אומרת.
אחרי שכבר קניתי מילון ב-520 שקל (וזה אחרי 200 שקל הנחה).
השתעשעתי עם הרב-מילים הזה קצת, עושה רושם מצוין, אבל לא ראיתי שצריך לעשות מנוי, פספסתי משהו?
לא נורא, תרמת לעליית התמ"ג.
רב מילים הוא האח הגדול של מורפיקס החינמי. לדעתי בעמוד הבית מצויין שהשימוש בו כרוך בתשלום, ובניגוד לבבילון – הוא שווה את זה. יש לו אפילו פיצ'ר לפתרון תשבצים 🙂
אהלן! גיליתיך לראשונה היום ולכן לא יכולתי להמליץ לך על רבמילים – הוא אכן נהדר אבל בל נא נכביר במחמאות, אין בוכים על מילון שנשפך 🙂
מה שכן, אני יכולה לומר לך שמלבד יתרונות הנוחות והנגישות לשימוש ממוחשב של הרב מילים, מילון אבן שושן הוא נכס צאן ברזל לכל אוהב שפה ובמיוחד לשוחרי העברית. שימוש מושכל ומתעניין באבן שושן יכול להפיג שעמום ולהפיח חיים בכל כותב (שים לב למשל לתקופות השונות של העברית – המקראית, החז"לית ימי הביניימית והמודרנית- המקבלות סימנים קטנים כדי להבדיל ביניהן) .
אל נא תצטער על קנייתך!
🙂
אמשיך לקרוא ככל שיאפשר לי הזמן הערב..
שירה
נכון.
לא בוכים על מילון שנשפך!
🙂