מחשבות על המצב

נכתב על ידי תחת מחשבות/הגות

אם יש משהו ששמתי לב אליו בזמן האחרון זה שלמרות כל השפע שהאינטרנט מציע אין בו מילון עברי-עברי ראוי.  זה די מצחיק למען האמת, יש את מורפיקס, את המתרגם של גוגל, אין בעיות למצוא מילון גרמני-אנגלי, אבל עברי-עברי? גורנישט. הפיתרון היחידי שעולה לי כרגע בראש הוא בבילון, אבל זה ממש לא זה. זה די חסר למען האמת, העובדה שאין מקום לפנות אליו אם אני רוצה לדעת את המשמעות המדויקת של המילה, את המקור שלה, את הביטויים  שקשורים אליה. זה מפריע לי בעיקר כשאני כותב כי לפעמים אני צריך את הפורמאליות הזו שתתן לי ביטחון במילה שבה אני רוצה להשתמש, וכשאין אותה בנמצא אז מעדיף שלא להשתמש בה בכלל כדי לא לטעות ואז אני מנסה לחפש מילה אחרת. ככה יוצא שיש מקרים שבהם אני צריך לשנות את כל המשפט על מנת להיות ודאי בו, לדעת שהוא נכון.

בסופו של דבר הפיתרון שלי היה פשוט, קניתי מילון אבן-שושן, שישה כרכים אדומים.

המחשבה הזו על המילים והמילון העלתה בי מחשבה נוספת שאני גורר זמן רב. התחלתי לקרוא קצת היידגר לא מזמן, אז כן, לא פשוט לקרוא אותו, יש לו נטייה להתקשקש במין פומפוזיות לא מוסברת והוא מזכיר קצת את לאקאן בקטע הזה, הבחורצ'יק הזה שובר את השיניים, אין פה אפס, אבל בסוף כל פרק או מאמר אני מרגיש כאילו כבשתי את האוורסט. בכל מקרה, יש איזה קטע שהיידיגר עושה הפרדה בין זהות כ-Identity לבין זהות כ-Sameness והאתגר הוא להעביר את זה לעברית. הנה ביטוי קצר להמחשה: The Sameness of the identity. מה עושים איתו?
להיידגר יש ביטוי אחר, Dasein שמתאר מצב של ישות מבחינת כל מה שישנו, כל מה שנמצא במצב של יש. הקטע הוא שבעברית ל'ישות' יש גם משמעות נוספת – ישות במובן של קיום, באנגלית זה היה נכתב כך – Entity. אז איך אפשר לתרגם משפט מבלבל כזה (למשל): The entity in the mode of dasein?  הבעיה הזו נפתרה באופן מצחיק: הישות במצב של ישות. זאת אומרת שישות בכוונה של Dasein קיבלה מצב של כתב מודגש. זה היה הפיתרון שאימצתי גם לגבי סוגיית הזהות, את המשפט באנגלית שכתבתי בפסקה הקודמת תרגמתי כך: הזהות של הזהות. כל מה שהייתי צריך לעשות זה להעביר אותו לבולד.
ctrl+b
זה הכל.

מה הפואנטה?

אין פואנטה.

רק שהנה, מסתבר שאין הכל באינטרנט. אז יש גוגל והרחבות לפיירפוקס ו-ויקיפדיה ופודקאסטים ישר לאייפוד אבל בסופו של דבר זה כלום. יש את כל האפשרויות האלו שהאינטרנט מציע אבל אני לא יכול שלא להרגיש שהוא נותן מין תחושה של זילות במידע, כי אם יש כל כך הרבה מהמידע והידע הזה אז הוא בהכרח מפחית מערכו העצמי. לי זה טוב לדעת שעדיין צריך לחשוב קצת, שלא מאכילים אותי בכפית. יש דיבורים על eLearning ו-mLearning אבל אני לא יודע עד כמה זה טוב. אני לא יודע עד כמה טוב להפוך את כל הידע לזמין כי אולי דווקא צריך לעשות את ההפך, לגרום לו להיות קשה להשגה על מנת שיהיה אפשר להעריך את ערכו. אני לא רוצה שהכל יהיה בהישג ידי המיידי, אני רוצה לעבוד בשביל זה, לפתח משמעת, לרכוש יכולת חיפוש ואיתור, להיות רפלקטיבי ואני באמת שלא יודע עד כמה אפשר לגבש את התכונות האלו באמצעות האינטרנט.

הנה, 
זה מה שיוצא כשמביאים את העבודה הביתה.