והוא פשט את זרועותיו לרווחה

הוא מדבר על על השפעת המילים. זה כל פעם תופש אותי מחדש, האופן בו המילים בנויות ומבנות. יש בזה משהו מהפנט, הידיעה שמהות המילה יכולה להשתנות בהינף יד ובמצמוץ מבט. הרי כשמילה נאמרת הלוך ושוב היא נטמעת בגוף האורגני האנושי הזה, היא מתקבעת בו כמו סד לשבר בזרוע שנשאר נוכח למרות התאחות העצם, ובסופו של דבר גם מגביל את התנועה האנושית לנוכח הימצאותו הקבועה, מנוון את תנועת המרפק. הזרוע נשארת קיימת וכך גם מהותה. כשאנחנו מגלים אותה מחדש אנו נחשפים לאמת שהייתה קיימת תמיד אך רק עכשיו נסובה לדעתנו, מין…

אני ממשיך את הדיון שהתחיל בפוסט הזה.  פרק ג' – על מצב המלחמה לוק אומר שאומנם צריך לשמור על החיים באשר הם, אבל לפעמים אי אפשר לשמור על כל העולם ולכן צריך להעדיף ולשמור את חיי החף מפשע. אדם אחד רשאי להרוג אדם אחר המסכן אותו משום שאיש שכזה לא נשמע לתבונה המשותפת לכולם ואין לו חוק אחר למעט חוק האלימות והכוח. מבחינה זו הרי שהשכל האנושי הוא זה שמורה את האדם לראות את האדם האחר כאויב המנסה לגזול ממנו את חירותו. אור לכך, זהו מעשה חוקי להרוג גנב. הגנב…

אני מבין קטן מאוד באמנות, לא יודע להתפלמס על הגאוניות של דה-וינצ'י או על הפסיכואנליזה של דאלי. אני כן משתדל להסתכל, לבחון ולהבין את הציורים. יש כאלו שמוצאים חן קצת יותר, יש כאלו שקצת פחות, אבל תמיד יש לי את ההרגשה שאני מפספס משהו, שיש משהו שלא עליתי עליו, שהציור מכיל בתוכו איזשהו רמז למשהו גדול יותר שאני פשוט לא מסוגל לתפוש. זה מעניין, כי בדיוק לפני כשבועיים ראיתי תוכנית בערוץ 8 על קאראווג'יו. זו הייתה תכנית מאוד מעניינת, היא סיפרה את סיפור חייו ושילבה את הציורים שלו בתוכו, מעין…

בפוסט הזה אמרתי: "אני צריך לחזור לטקסטים שעיצבו אותי ואת האמונה שבי ולחקור אותם מחדש מנקודת מבט ביקורתית – לקרוא שוב את ג’ון לוק ואת ז’אן ז’אק רוסו ולשאול מדוע הם כתבו את מה שכתבו, או יתרה מכך, מדוע האמינו במה שכתבו. רק לאחר שאבין את אמונתם במילים אוכל גם לפרש את המילים בקונטקסט הנכון שבהם הם נכתבו ואז לראות האם הם באמת מתאימים לי, או במילים אחרות, האם הם באמת משקפים את מה שאני חושב." זה מה שעשיתי. התחלתי לקרוא את "על הממשל המדיני" של ג'ון לוק. "על הממשל…