והוא פשט את זרועותיו לרווחה

מיתרים לוחשים ואלמנטרים

נכתב על ידי תחת מחשבות/הגות, תיעוד

אנחנו מיתרים רועדים. קבועים וסופיים. יש לנו התחלה ויש לנו סוף. מתנדנדים ללא הרף. כל אחד פורט על השני, רוטט בצורה קצת שונה, משחרר צליל קצת אחר, משמר את עצמו באופן מיוחד. אנחנו תיאוריה לא מוכחת של רצון חופשי ובחירה שידועה מראש. אנחנו קיבעון לא ברור של מציאות ממשית. אני מתנשם בקלות, סוחט ההדק. רק כדי לראות. רק כדי לראות, רק כדי לראות מקצה לקצה. אנחנו גחלים לוחשות. כי איך אפשר בלי החום הזה, בלי הנגיעות הקטנות בבטן, בלי שתי הנשיקות על כתף ימין. פתאום נזכרתי איך התעוררנו בבוקר והוילונות…

1

אלתוסר שולתת!!!1

נכתב על ידי תחת תיעוד

אני קורא את 'על האידיאולוגיה' של לואי אלתוסר כבר כמעט חודש (לא כולל מילואים) ועוד לא סיימתי אותו. וזה לא שמדובר ב'בביקורת התבונה המעשית' של קאנט או ב'הוויה וזמן' של היידיגר. כולה 80 עמודים על אידיאולוגיה. כולה 80 עמודים של פרופוגנדה מרקסיסטית. כולה 80 של עמודים של דטרמיניזם, פטרנליזם ומזוכיזם צרוף. אבל התחלתי ולכן אסיים.

0

בפנים צרובי חמה

נכתב על ידי תחת תיעוד

זהו. ככה זה נראה לאחר ארבעה ימי מילואים. זה רק הלך והחריף.  

0

חופשה של שבועיים

נכתב על ידי תחת תיעוד

רציתי לכתוב קצת פיקנטריה על ז'אן-ז'אק רוסו. רציתי לכתוב מין סיכום על ז'אק לאקאן. רציתי לכתוב על הפרולטריון הבורגני, מעין המשך לפוסט הקודם, 'על הבורגנות הפרולטרית'. בפעם האחרונה שהייתי במילואים חזרתי עם התובנות האלו. מקווה לחזור עם מחשבות חדשות עוד שבועיים.

0

על הבורגנות הפרולטרית

נכתב על ידי תחת מחשבות/הגות

אנחנו לא בורגנים. זה נכון, הרבה זמן חשבתי שזה מה שאנחנו, בורגנים, אבל אנחנו לא. בכלל, מה זאת "בורגנות"? לפוקו יש ספר – 'תולדות השגעון בעידן התבונה' – אני לא חובב גדול של פוקו אבל הוא עושה שם בחינה מעניינת, הוא מראה איך תפישת השיגעון השתנתה במהלך השנים. איך פעם המשוגע נתפש כעילוי ואילו עכשיו הוא מוקצה. המשמעות של השינוי הזה מעניינת והיא ממחישה יפה את הטענה הלשונית של דה-סוסייר. היא מראה כי המילה מורכבת משני חלקים – המסמן, שזה הצליל של המילה, והמסומן, שזו המשמעות של המילה, הרעיון שעומד…

2

איים בספונג'ה

נכתב על ידי תחת קצת שירה

עשיתי היום ספונג'ה. לפני ששטפתי הורדתי את האבק מהספרים. מהמדף התחתון הוצאתי את התיקייה שלי, זו שאני שומר בה את הדברים הטובים שכתבתי. זה הקטע הראשון שמופיע. כתבתי אותו כמה ימים אחרי שסיימתי לקרוא את 'איים בזרם' של המינגווי. זה היה לפני שש שנים אם לא מלמעלה מזה. יש בו הרבה מילים שעכשיו לא הייתי משתמש בהן – ובכל זאת. אני מאוד אוהב אותו. תומס האדסון תומס האדסון איך אתה כל כך יגון אני קורא אותך כמו ספר פתוח פשוט עצבות בהתגלמותה אל תשתה עכשיו משהו תקשיב לי אתה תמיד…

0

יותר לא אדבר על אולמרט, מבטיח

נכתב על ידי תחת מחשבות/הגות

אני חייב לעצמי התייחסות לתגובה של רון על מה שכתבתי על אולמרט בפוסט הלפני אחרון. הנה עובדה – משנת 2000 1996 כל ראש ממשלה שהיה בתפקיד היה תחת חקירה פלילית כזו או אחרת. מדובר בשתים עשרה שנים, ואם באמת יהיו בחירות בחצי השנה הקרובה (ויהיו בחירות, זה ברור) אז למועמד שיבחר לראשות הממשלה יש רקע של חקירות פליליות (אני מדבר על ביבי, לבני לא תיקח ומפלגת העבודה לא פונקציה). ראש הממשלה החדש יכהן לפחות שנה וחצי, מה שאומר שבמשך ארבע עשרה שנים לא כיהן בתפקיד ראש הממשלה אדם שחף מחקירות פליליות. ארבע עשרה שנים….

1

בלוף הספר או: תרגיל במחשבה מרקסיסטית למתחילים

נכתב על ידי תחת מחשבות/הגות

חברי היקר רון אוהב להעמיד את הדברים על דיוקם ובכלל גם אותי. אור לכך ובהתאם לזאת הוא שלח לי שתי הערות חשובות ונכונות שמתייחסות לפוסט הקודם. אני מרגיש שחשוב יהיה להתייחס להן משום שהתייחסות זו תוביל להעמקת הנקודות שכתבתי. שבוע הספר. בפוסט הקודם אמרתי: "למה לא להקים ירידים מאורגנים בכרמיאל, עכו, טבריה, נתיבות ואופקים אלא להסתפק בתל אביב, כפר סבא, נתניה, הרצליה וראשון לציון?" אז הנה, רון שלח לי את הקישור הזה שמציג את רשימת היישובים הנוספים בהם מתקיים שבוע הספר. אומנם כרמיאל, עכו, טבריה ואופקים לא מופיעות בה (נתיבות…

7

כי ככה אני חושב היום #1

נכתב על ידי תחת מחשבות/הגות

אולמרט. איך אפשר לקחת כסף במעטפות ולחשוב שלעולם לא תתפס? לתת לאחרים לגהץ את האשראי שלהם על חשבונך ולחשוב שזה בסדר? מעבר לטמטום שבדבר יש בזה משהו מאוד מרגיז כי המשמעות של המעשים הללו ברורה – זה להניח שהציבור מטומטם ולא שווה יושר מינימלי. אותי זה מעליב. כשבבית ראש הממשלה יושב אדם עם עיניים זחוחות שנותן לחבר שלו להחביא עבורו דולרים בכספת – אותי זה מעליב כי חושבים שאני מטומטם. כשביום שבו עולה החשד שאורי מסר החביא בשביל ראש הממשלה דולרים בכספת פתאום נשמעות ידיעות על משא ומתן עם סוריה…

4

והוא פשט את זרועותיו לרווחה

נכתב על ידי תחת סיפורים, תיעוד

זה נכון, אנחנו באמת שכבר לא מרגישים. איך אפשר להרגיש כשהדבר היחיד שקיים זה אנחנו? אנחנו אפילו לא טורחים להביט הצידה, לתת לחוץ לחלחל פנימה. אנחנו מערבבים הכל בעצמנו, כל התרחשות וכל מאורע מתורגמים ל'אני' שלנו, כל חפץ משוייך ל'שלי'. הדברים כבר לא קיימים בזכות עצמם אלא קיימים בגלל שהם נכנסים לטווח הראייה שלנו. הכל עובר תרגום ושיוך, נכבל לאיזושהן גחמות לא ברורות ולמאווים מטושטשים ורק ברגע שהם מקבלים את הכבלים שלנו – הם ישנם. הייתי בים ביום שישי. לקחתי את המצלמה ושוטטתי קצת. שמתי את הכפכפים בתיק והלכתי על…

1