והוא פשט את זרועותיו לרווחה

זה נכון שפעם היינו כאלו, אבל זה לא אומר שעכשיו אנחנו לא יכולים להיות אחרים, אמרתי לה בשקט. למה אתה מתכוון, היא שאלה, ואני לא ידעתי לענות לה מיד. חשבתי קצת. עוד לגימה מהמרק שעשיתי בצהריים, עוד נגיסה מפרוסת הלחם שעליה היא מרחה לי חמאה צהובה. עוד זמן לשרוף. (אתה חושב עכשיו מה להגיד, אני יודעת, אני רואה את הגלגלים האלו שמסתובבים אצלך בראש, אני יודעת שאתה בורר בקפידה את המילים הנכונות, מבקש להתנסח בדיפלומטיות הזו שאתה כל כך אוהב, שמרוב שאתה מוקיר אותה אתה לא מסוגל להבין שהיא בעוכריך,…