איים בזרם
כשאהיה גדול יהיה לי חדר עבודה. שטח גדול מקיר לקיר, מדפים עמוסים בספרים לעייפה שיגנו עליהם מאבק דלתות דקות של זכוכית, שולחן חום גדול עם כסא מעץ ששעון על ארבע רגליים מפותלות, על הקירות יהיו שלושה ציורים יפים, אחד מהם יהיה בצבע כחול במסגרת אפורה שיזכיר לי את הים. בפינה תהיה כורסא כבדה ולידה שולחן קטן מעץ שעליו ערמה קטנה של שלושה ספרים. כשאשב על הכורסא היא תדפוק על הדלת, שלוש נקישות קלות, כאלו שכמעט אפשר לפספס, אני אומר, כן, פתוח, והיא תכנס ותשאל מה אני קורא. אני אספר לה…